another (fun) day at the office?
אי שם בסוף המאה הקודמת עבדתי על פרויקט הגמר שלי בטכניון. שאלת המחקר שלי עסקה בנושא סביבת עבודה. היו אלו אמנם תחילת ימי האינטרנט (לפחות השימוש הפרטי בו בישראל), אבל היתה בי ההבנה שזה זמן שינוי.
בפוסט אחר כתבתי על מהפכת המידע. המידע קיים בכל מקום ובכל זמן. המחשוב מוזער, התקשורת נותקה מכבליה הפיסיים. למעשה אין לנו צורך אמיתי ללכת ל'עבודה'.
ובכל זאת, רובנו קמים בבוקר, נכנסים לרכב, עומדים בפקקים ומגיעים למקום עבודה מסודר. למה בעצם? הטענה היא שהאדם הוא ייצור חברתי. תמיד היה, תמיד יהיה, ויש לו צורך להשתייך למעגלים חברתיים.
לפיכך היום נותנים משקל רב לפגישות הבלתי פורמאליות. בתכנון סביבות עבודה גדל המשקל של האזורים הציבוריים.
סביבות עבודה מכילות את אזור ה'עבודה' מול מחשב (אם בחדרים סגורים, בקיוביקלס או באופן ספייס) ואת הצמתים החברתיים בה נפגשים כולם כל יום: אזורי שירותי המשרד, רחבת הקבלה, מטבחונים , אזורי מנוחה ובתי קפה. הטענה היא שבמקומות האלה מתבצעת לא פחות 'עבודה' מאשר מול צג המחשב.
כשהלקוחה ציינה בטלפון שהמשרדים שהם מתעתדים לשכור הם משרדי גוגל הישנים, נדלקנו. חברת Google ידועה בדגש הרב שהיא נותנת לאזורים הציבוריים. כאן אפשר לראות את המשרדים החדשים במגדל אלקטרה.
מיד קבענו פגישה באתר. (קבענו = אנכי וחברתי האדריכלית המוכשרת, דליה כרמון-דותן). טוב, אז זה היה פחות סקסי ממה שדמיינו, ועדיין היה עם מה לעבוד..
המנדט שקיבלנו היה לתכנון אזור הקבלה, לארגון מחדש של חדרי ההנהלה ולהתאמת האווירה לחברה החדשה.
האתר – אזור הקבלה וחדרי ההנהלה, לפני
אזור הקבלה החדש
חדר ישיבות קטן חדש
חדרי הנהלה
את התמונות צילם אלעד שריג. הוא לא האמין שכל התופינים שהוגשו בבית הקפה המשרדי כל היום הם עניין שבשגרה ולא לכבודינו. ניסיתי להסביר ששם בעצם מתבצעת העבודה, אבל היה קשה לדבר עם כל האוכל בפה…
תודה לאדריכלית דליה כרמון-דותן על שיתוף פעולה כיפי. זה תמיד אנשים. וזה תמיד מעניין.
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.