מחשבות, השראות ועבודות

 
אלו חלק מהגליונות שהגשנו לתחרות:

 

  

הפרויקט נמצא בתהליכי עבודה מתקדמים. הנה כמה הצצות לשלבים שונים של הבניה:

משמאל: יציקת ריצפת הבטון המוחלק לפני החלוקות, מימין: מה שעתיד להיות ארון החשמל והתקשורת.

עבודת האספלט בשטח בין חדרי הסטודיו והגלריה.

עבודות החשמל בגלריה.

האמנים הישראלים שנבחרו השנה הם: יאיר פרץ, מעין שלף, עידו מיכאלי, עינת עמיר, רונית פורת ורפרם חדד.
הפתיחה אמורה להיות בספטמבר. מקוות שיהיה להם חלל עבודה יצירתי ומפרה!

מבטיחה לעדכן גם בתמונות גמר מקצועיות ומנצנצות…

טוב שהפוסט הזה נכתב במחשב ולא על דף כי הריר היה עלול למחוק הכל..המאגזין האינטרנטי archdaily פרסם השבוע כתבה על חברה אמריקאית חדשה שמציעה בתים מודרניים, affordable (איך מתרגמים??) וברי קיימא.

נתחיל מהסוף: החברה מציעה בתים מוכנים, כולל ה-כ-ל  במחיר שנע בין 1550$ ל- 1750$ למ"ר. הבית מגיע מוכן לגמרי לאתר!

ועכשיו להתחלה…

החברה נקראת Connect:Homes, הקימו אותה עובדים בכירים לשעבר של חברת prefab אחרת, הבתים שהם תכננו זכו בפרסים, פורסמו במאגזינים הנחשבים ביותר ועדיין לא נבנו בכמויות. הם ניסו להבין למה, ותמיד חזרו לנושא העלויות. עלות בניה של בתי prefab לא הצליחה להתחרות עם בניה קונבנציונלית באתר.
חשבו וחשבו והגיעו למסקנה שהרכיב המייקר במערכת הוא ההובלה, ולכן הם תכננו בתים במודולים כאלה שיכולים להיות מובלים ממש כמו מכולות או קראוונים. השינוע יכול להיות ברכב, ברכבת ואפילו בים. שינוע "רגיל" של בתים מוכנים יכול לנוע מ-20,000$ בתוך ארה"ב ועד 400,000$ מעבר לים. את הרכיב הזה הם נטרלו.

הבתים שהם פיתחו מוכנים ב-95% במפעל! ובכך הם מצמצמים את אחוז ההפתעות של תהליך בנייה קונבנציונלי.
הבתים "ירוקים" מעצם הבניה שלהם במפעל, חוסכים כ-75% מהפסולת שמייצר אתר בנייה קונבנציונלי.

בכל דגם ניתן לבחור את החומרים ואת הגוונים של כל הרכיבים:

ועכשיו לדגמים המוצעים:

דגם Connect:2: קומה אחת, 2 חדרים, חדר מקלחת אחד, כ-60 מ"ר

מבט חוץ:

מבט פנים:

תכנית:

דגם Connect:5.2 : קומה אחת, שלושה (עם אופציה לארבעה) חדרים, 2 חדרי אמבט, כ-150 מ"ר

מבט חוץ:

מבט פנים:

תכנית:

דגם Connect:7: שתי קומות, ארבעה חדרים, שני חדרי אמבט, כ-210 מ"ר

מבט חוץ:

תכנית:

דגם Connect:8: שתי קומות, חמישה חדרים, שני וחצי חדרי אמבט, כ-240 מ"ר

מבט חוץ:

מבט פנים:

תכנית:

בנוסף יש אפשרות לתכנון אישי מתוך הלוגיקה של המודולים הקיימים. (Custom-made)

זה אמנם לא זול בצורה יוצאת דופן, אבל במחיר בניה קונבנציונלית ממוצעת, מקבלים גמר איכותי ביותר, מבטלים את הקושי שבתכנון, את אחוז ההפתעות התקציביות ואת המאמץ, הלכלוך והזמן של הבניה.

ושוב, חסר לי רק המגרש…

מדי פעם אני נתקלת בתחום שלא הכרתי ומתחילה ללמוד אותו. הרבה פעמים החקירה הקצרה מעלה שזה בעצם 'ענף אולימפי' שלם, שפשוט היה נסתר מעיני.

בית חדש שאני מתכננת עם חברתי האדריכלית גלית שיף חשף אותי לתחום כזה.

הבית מתוכנן במושב בשרון בתוך משק אורגני ירוק וקסום. בתוך המשק פועל עסק הכולל מסעדה, גן אירועים וסדנאות בישול, הכל על טהרת האווירה הירוקה והאורגנית של המקום.

באחת הפגישות הראשונות ביננו, שאלנו את הלקוחות איזה פסולת העסק מייצר. בתגובה קיבלנו את התמונה הזו:

אלו הם משטחי עץ (לעיתים נקראות גם רפסודות), עליהם משנעים סחורה מכל סוג שהוא בארץ ובעולם. במשק שלהם המשטחים הם פסולת של שינוע קרטוני ירקות ופירות.

אז מה עושים איתם בעצם?

הדבר הראשון שעלה בדעתנו (האדריכלית..) הוא פירוק המשטחים וחיפוי חלק מהבית בלוחות העץ המהוהים האלה. משהו ברוח זו:

בתמונה: 'וילה ולפלו' שנבנה בהולנד ע"י משרד האדריכלים 2012Architects. בבית זה החזיתות חופו בקרשי עץ שפורקו מצינורות ענק ששימשו לגלגול כבלי תעשיה.

הלקוחות הלכו איתנו, הקבלנים פחות… עוד לא פגשנו קבלן שלא הציע לנו לעשות את חיפוי העץ מלוחות עץ חדשים שהוא יקציע במיוחד עבורנו..

לעומת האופציות האלה, של בניית בתים שלימים ממשטחים, אנחנו מרגישות ממש סולידיות:

כאמור, חקירה קצרה העלתה שמדובר בתחום שלם. יש חברות שעוסקות בקניה, שיפוץ ומכירה של המשטחים הללו. יש תקנים לאיכות המשטח לצורך שינוע בינלאומי. וכמובן, יש אנשים יצירתיים שמצאו שימושים נפלאים משל עצמם.

הנה כמה דוגמאות (מיני רבות רבות) לשימוש במשטחי עץ שיצאו ממעגל העבודה:

עדכונים על הבית בקרוב, בתקווה שנמצא את המבצע שילך איתנו ולא ירצה לעשות 'כזה' אבל חדש…

 פרויקט חדש ומעניין של משרד Jump Studiosשמשולבים בו מכל טוב: מכולות, ארגזי תפוזים, לגו, דיקטים ומה לא?..הפרויקט תוכנן עבור חברת Google. הפרוגרמה היא חלל עבודה לחברות סטארט-אפ.
מדובר בבניין משרדים בנאלי בן 7 קומות ב"סיליקון ואלי" של לונדון.האתגר העיצובי במקרה זה היה להפיח רוח חיים בבניין משרדים סטנדרטי ולשקף את הרעננות והמקוריות של המשתמשים בו. המעצבים רצו לייצר חללים עבור משרדים צעירים בתחילת דרכם ולא עבור משרדים יוקרתיים ושבעים.

למעשה הבניין "הופשט" בחזרה לאלמנטים הגרעיניים שלו: רצפה, תקרת בטון, עמודים, צנרת וכד'. כל המערכות של הבניין נותרו חשופות (מיזוג אוויר, ספרינקלרים, חשמל וכד')
כחומרי גמר נבחרו חומרים זולים כמו: דיקטים, לינולאום, תריסי גלילה של גראג' ועוד.

נעשה שימוש במכולות כאלמנטים שמכילים פרוגרמות שונות כמו: מטבחים, לוקרים, פינות ישיבה וכו'

"חדרי ישיבות" לא פורמליים.

שולחן הקבלה בקומת הכניסה מחופה לבני לגו.

בהמשך ספריה עשויה ארגזי פירות ממוחזרים. הספריה תוכננה כך שהיא יכולה להכיל ספרים ומאגזינים או לאצור מיני תערוכה. התערוכה הראשונה שהוצגה בהשקה של הבניין היתה סביב חפצים איקוניים מעולם תקשורת ומוצרי צריכה אלקטרוניים.

תוכנן אולם מצגות היכול להכיל 140 מושבים והוא יכול להתחלק לשני חללים באמצעות תריס גלילה של חניה, כחלק מהאסתטיקה התעשייתית.

ופתוח..

חומר קריאה נוסף ניתן למצוא באתר של המעצבים או במאגזין Dezen.
צילום:  Gareth Gardner

אני תוהה אם אחרי הפוסט הזה אולי google יקדם אותי מעט?..

• בתחילת המאה הקודמת (מאז 1902) מספר חברות בארה"ב ובאירופה מכרו בית מקטלוג. Michigan)(company, Sears, Roebuck & Co.
• עד 1940 חברת sears מכרה כמעט 100,000 בתים בצפון אמריקה.
• בשלוש השנים שלאחר מלחמת העולם השניה באנגליה לבדה נבנו 156,000 בתים מסוג זה (!)
• השיטה של kit house היא משלוח בדואר של סט תכניות עבודה הנחוץ לבניית הבית.
• חלקי הבית היו ממוספרים ומשונעים לאתר באמצעות רכבות.
• בית ממוצע היה בנוי מ-25 טון בכ-30,000 חלקים.
• לקבלן המקומי היו דרושים מס' שבועות על מנת להקים את הבית באתר.
• היו עיצובים שונים לטווח רחב של תקציבים. עלות בית נעה בין 60,000 ל-240,000 ₪ (אם ממירים זאת למחירים של תקופתנו).
• לחברת sears היו כ-370 דגמים שונים של בתים (!)
• הבית כלל אלמנטים מחזית טכנולוגית הבניה של העת ההיא.

כריכת קטלוג kit house מ-1916

 בית "בונגלו" פשוט משנת 1920

דגם מס' 115של חברת sears 

במסגרת שיטוטי וחיפושי אחר בניה מתועשת, מודרנית ולא יקרה, מצאתי את סדרת ה-LV של האדריכלית Rocio Romero.
ההגיון דומה מאוד לזה של איקאה. ישנו קטלוג של מספר דגמי בתים, כאשר עצם התיעוש והחזרתיות מוזילים את עלות הרכיבים. חלקי הבית משונעים לאתר והבית מורכב בזמן קצר מאוד ע"י בעל מקצוע.

הקסם של הסדרה הזו הוא בפשטות, בבהירות ובניקיון האדריכלי ועם זאת בעושר ובאיכות החיים המתקבלת.

הדגמים הכלולים בסדרה:

הדגם הבסיסי הוא ה-LV:  מפלס קרקע בן 125 מ"ר המכיל חלל ציבורי: מטבח, פינת אוכל וחדר מגורים, שירותי אורחים או מדרגות למרתף ושני חדרי שינה (אחד מהם master bedroom).

החזיתות:

ועכשיו המספרים: 125 מ"ר בפחות מ-150000 ש"ח (!)

בדגם ה-LVL יש תוספת של 30 מ"ר, כלומר שלושה חדרי שינה, מטבח, פינת אוכל חדר מגורים, 2 אמבטיות וחדר כביסה.

גם בדגם זה יש אפשרות למרתף.

המחיר הוא 170000 ש"ח.

הסדרה הבאה LVM מיועדת ליחידת סטודיו/ משרד/ יחידת נופש והיא כוללת חדר שינה אחד, מקלחת אחת, מטבח וחדר מגורים. כ-64 מ"ר. ניתן לחלוקה בשתי צורות.

המחיר הוא 103000 ש"ח.

וכמו כל אפליקציה טובה, כמובן שיש אפשרות לתוספות מודולריות, כמו פטיו, חלל כניסה גבוה, יחידת חניה וכד'

קיימים כ-160 בתי LV בנויים ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב, צ'ילה, קנדה וצרפת.

עוד כמה תמונות:

לאתר המלא של LV Series:
http://www.rocioromero.com/LVSeries.html

שנים היתה לי פנטזיה לתכנן כזה מודל, אני מודה שאחרי שגיליתי את זו, החלפתי את הפנטזיה מתכנון לייבוא..

רב האדריכלים שאני מכירה, ואני בינהם (חד משמעית..), חולים במחלת 'אדריכלזם'. המחלה כוללת צורך נואש לתכנן הכל, ליישר קווים (קו המדרגה בקומה 5 חייב לישר קו עם קצה האי בקומה 0, למרות שאף אחד לעולם לא יראה אותם ביחד).

כשאחותי וגיסי האהובים קנו את הבית שלהם, ערכנו לו שיפוץ קל. הוספנו חדר מקלחת לחדר ההורים, שינינו את האמבטיה הכללית, פתחנו את קומת המרתף, שהיה חשוך וסגור, ותכננו בו את החנות של אורית. (Tweelingen Design).
במרתף שברנו את כל קירות הפנים וחשפנו חלל גדול ומואר. הפרוגרמה של הסטודיו והחנות היתה בין היתר שטח תצוגה נרחב. מיד תכננתי מדפים על כל הקירות, שמיישרים קו עם כל מיני קווים אחרים שעברו שם במקרה. התכנית היתה מאוד נקייה…

כמעצבת עם נטייה לאספנות של ריהוט ישן, אורית צברה כמה שידות בחייה ולכן החליטה להישאר עם הקירות נקיים ועליהם למקם שידות, מדפים וכונניות בגדלים ובעומקים משתנים. שום קו לא מתלכד עם שום קו, ותראו כמה חן, קלות, עושר והרמוניה יש בחלל הזה. שלא לדבר על הגמישות שהדבר מאפשר. הסטודיו והחנות כבר הספיקו להתארגן בכמה תצורות שונות בשנה וחצי האחרונות.

              צילום: יונתן בלום

              צילום: דנה ישראלי

              הקיר האחורי ברקע עם שידות לבנות, צילום: דנה ישראלי

             הקיר האחורי עם שידת שוק הפישפשים

וסתם עוד תמונות של הבית היפה הזה:

             צילום: יונתן בלום

             צילום: יונתן בלום

             צילום: יונתן בלום

בקיצור, לפעמים צריך לאכול את הכובע (האדריכלי והנקי)…