הלקוחות: משפחה צעירה הבית: 320 מ"ר בחצאי מפלסים מפלס כניסה: חלל מבואה חוץ ופנים, חלל מרכזי 70 מ"ר: מטבח-פינת אוכל-סלון חצי מפלס מטה: מרתף מואר, (חלונות עליונים לכל אורכו) 100 מ"ר open space עם ממ"ד (מחסן), מקלחת ומטבחון חצי מפלס מעלה: פינת משפחה פתוחה (מול המדרגות וקומת הקרקע), שלושה חדרי שינה לילדים ואמבטית ילדים חצי מפלס נוסף: יחידת ההורים עם מרפסת גדולה
לא תמיד זה קורה, אבל בבית הזה הסקיצה הראשונה היתה זו שגם נבנתה. (מינוס כמה פנטזיות, שלא נכנסו לתקציב, כמו בריכת שחיה one slot).
הבית נבנה תוך שמירה קנאית על תקציב. חומרי הבניה היו החומרים עצמם, היינו בטון מוחלק לרצפה, לבני סיליקט לקיר בסלון, אבן בזלתינה באי וכד'
הסלון: בטון מוחלק, לבני סיליקט, אח בתוך נישה (וסרטים מצויירים בטלויזיה)..
מזה שנים אני מאוהבת באדריכלות הולנדית ויפנית. כשאני מנסה לנתח למה, התחושה העיקרית שעולה היא Fun. Funבמובן הכי עמוק וחיובי של המילה. המאמץ תמיד נראה נונשלנטי ואפילו מחויך, לא מבחינים בטיפת זיעה..
לאדריכלות הישראלית, שהיא חלק מהתרבות הישראלית כמובן, יש נטיה לרצינות יתר.
מביאה כאן דוגמא לבית מקסים בטוקיו, יפן. משרד האדריכלים level architects יצר בית עם שתי מערכות סירקולציה, האחת: מדרגות קונבנציונליות והשניה: מגלשות. כן, כמו של ילדים.
ללא הרבה מילים ועם הרבה תמונות, תראו כמה הומור ושמחה יש בבית הזה.
אז איך זה עובד?
ועכשיו דמיינו את הילדים שלכם גולשים מהחדר שלהם לארוחת הערב…
אחרי יותר מעשור במקצוע ואחרי מאות פיקוחים באתרי בנייה, אני עדיין מופתעת כל פעם מחדש מכמה שהעסק הזה הוא low-tech. בישראל של שנת 2012, עדיין מניחים בלוק על בלוק ואז מתחילים לחצוב כדי להעביר צנרות.
לפני כחמישים שנה אדם צעד על הירח (זה, העגול בשמיים..) וכאן עדיין מטייחים. הזוי.
זו הסיבה שאני בחיפוש מתמיד אחרי חלופות לשיטות בנייה. כמובן שברב מדינות העולם החופשי בונים אחרת. שילוב של שמרנות (תראו לי ישראלי שלא מקיש על קיר גבס..) ושיקולי עלויות כח אדם.
אפשרות אחת היא בנייה של המבנה במפעל ואז שינועו לאתר. המונח המקצועי הוא: Prefabricated house או בקיצור, Prefab. יש בארץ מספר חברות שעוסקות בנושא. רב החברות נותנות מענה לסטנדרט בנייה די נמוך ואולי בשל כך מוציאות שם רע לשיטה כולה. ישנה חברה אחת שבונה בסטנדרט גבוה, עלות השירות שלה גבוה מבנייה קונבנציונלית, ועל כן נחשבת מחוץ לתחום עבור לקוחות פוטנציליים רבים.
מכולה היא למעשה מיכל/ קופסא גדולה שנועדה לשנע תכולה דרך הים. אחרי כ-20 שנות חיים, היא יוצאת ממעגל ה"עבודה" ומרגע זה יכולה להתחיל את חייה במחזור נוסף. היתרון הגדול של מבנה המכולה הוא שהיא כבר שלד קונסטרוקטיבי. כלומר, אין צורך באלמנטים קונסטרוקטיביים כמו עמודים, ריצפה, תיקרה. הדבר כבר נושא את עצמו ומסוגל לשאת עוד משקל רב.
ניתן לשלב מס' מכולות ולייצר באופן פשוט, קל וזול מבנים שלמים.
בית בתכנון האדריכל הברזילאי marcio kogan
מכולות מגיעות במודולים קבועים של: 2.44X6, 2.44X12, 6X4.88, 12X4.88X. ניתן לחבר מס' מכולות זו לזו, ניתן לפתוח במכולה פתחים בגדלים שונים, ולמעשה ניתן להתאים אותן כמעט לכל תכנון אדריכלי.
בית בתכנון האדריכל הברזילאי marcio kogan
המכולה עשויה מעטפת פלדה, חומר בעל יכולות בידוד אקוסטיות ותרמיות נמוכות, ולכן עיקר המאמץ הוא סביב נושא הבידוד. יש צורך בבידוד תרמי ואקוסטי. הבידוד יכול להיעשות כלפי חוץ או כלפי פנים (או גם וגם) בהתאם לאסתטיקה הרצויה. לנו, כאדריכליות, יש עניין באסתטיקה המתועשת של המכולה כמות שהיא, ולכן נשקיע את המאמצים בבידוד כלפי פנים.
על אף ריבוי הדוגמאות היצירתיות לשימוש מחדש במכולות מחו"ל, כשחיפשנו תקדימים בארץ, מצאנו מספר חלוצים פרטיים ומספר מצומצם של חברות בניה שעוסקות בנושא. התוצרים של החברות המסחריות נראו לנו חסרי שאר רוח, מעין "קראווילות"שנראות זמניות או מבני משרדים ארעיים. למרות כל זאת נראה שהפוטנציאל קיים ובעבודותינו אנו מנסות לאתגרו.
בית בתכנון משרד lot-ek architecture
נכתב בשיתוף יעל גלעד וגלית שיף 'מגלעד-שיף אדריכלות'
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.