שבוע (?) האופנה
"אופנה היא התכתיב החברתי לפרטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים". (ויקיפדיה)
נתחיל מהסוף. כמאמר סיינפלד: 'Not that there is anything wrong with it'… אופנה היא לא דבר רע, אך מעצם הגדרתה היא דבר חולף. ארכיטקטורה מעצם הגדרתה היא דבר קבוע. אנחנו פה בגלל הדיסונאנס.
אופנה בהקשר של ארכיטקטורה היא טיפה יותר 'טריקית' ממה שנדמה. האופנה לא באה לידי ביטוי רק ברמת העיצוב אלא גם ברמת התכנון.
אדריכל marcio kogan
אנסה לחדד לרגע את האבחנה בין תכנון לבין עיצוב. תכנון הוא תהליך חשיבה על ארגון ועל הפעולות הנדרשות להשגת מטרה רצויה. תכנון כולל חיזוי תרחישים עתידיים ותגובה אליהם.
דומגאות להשפעת התכנון על חיי היומיום של בית פרטי: כאשר גינה מתוכננת ביחס נכון לחדר המגורים ולמטבח והיציאה אליה היא ספונטנית, הגינה תהיה בשימוש יומיומי. מיקום נכון של חצר מבחינת כיוונים אקלימיים יכול לגרום לה להיות או לחדול. קשר עין בין מפלסים או בין חללים יכול לאפשר להורים לילדים קטנים להתרחק מהם ועוד ועוד. החלטות תכנוניות משפיעות ישירות על ההתנהלות היומיומית בבית.
זו תכנית של בית בתכננוני (בשיתוף אדר' ענת גלעד). בית זה בנוי על חצאי מפלסים. ע"פ התכנון חצי מפלס מעל החלל המרכזי ממוקם חדר המשפחה וחצי מפלס מתחת ממוקם המרתף. שני חצאי המפלסים נהנים מקשר עין עם החלל המרכזי, וכך מתאפשרת זרימה נכונה יותר של החיים בבית (במיוחד בתקופה שהילדים קטנים וזקוקים להשגחה).
תכנון אדריכלי משמעו ארגון החלל, הפונקציות והקשרים ביניהם. התרחישים מעריכים את התנהלות המשתמשים בחלל. למשל, תכנון חצר בין חללי משרדים יכול לאפשר הפסקות א-פורמליות, שם, ידוע לכל, מתרחשים העסקים האמיתיים. בהקשר של תכנון בית פרטי חיזוי תרחישים יכול לצפות מחזור חיים של משפחה, דרך גילאים שונים של ילדים, הורים נזקקים וכד'. כמענה לכך, למשל, בבתים פרטיים אתכנן תמיד (במידת האפשר) חדר עם מקלחת ושירותים בקומת הקרקע. במחזוריות חיים של בית חדר כזה יכול להתאים למצבים שונים: לאשה לאחר לידה, לילד מתבגר, להורים נזקקים, לאופר וכד'. תכנון אדריכלי הוא שלב שלמעשה קובע את אורחות חיינו וההתנהלות שלנו בתוך המבנה.
עיצוב הוא מעשה הפיכת התכנון לממשי. הוא האופן בו התכנון קורם עור וגידים. עיצוב עובר דרך חומר. אותו התכנון ניתן לעיצוב באופנים שונים.
דומגאות להשפעת התכנון על חיי היומיום של בית פרטי: כאשר גינה מתוכננת ביחס נכון לחדר המגורים ולמטבח והיציאה אליה היא ספונטנית, הגינה תהיה בשימוש יומיומי. מיקום נכון של חצר מבחינת כיוונים אקלימיים יכול לגרום לה להיות או לחדול. קשר עין בין מפלסים או בין חללים יכול לאפשר להורים לילדים קטנים להתרחק מהם ועוד ועוד. החלטות תכנוניות משפיעות ישירות על ההתנהלות היומיומית בבית.
זו תכנית של בית בתכננוני (בשיתוף אדר' ענת גלעד). בית זה בנוי על חצאי מפלסים. ע"פ התכנון חצי מפלס מעל החלל המרכזי ממוקם חדר המשפחה וחצי מפלס מתחת ממוקם המרתף. שני חצאי המפלסים נהנים מקשר עין עם החלל המרכזי, וכך מתאפשרת זרימה נכונה יותר של החיים בבית (במיוחד בתקופה שהילדים קטנים וזקוקים להשגחה).
בבית זה ישנה יציאה ישירות מהמטבח לחצר וכך האירוח נעשה יותר קל ונגיש.
לרב אנחנו לא נותנים את הדעת לאופנה שמסתתרת בתכנון (לעומת עיצוב). ל-מ-ש-ל: מתי לאחרונה ראיתם בית חדש בישראל בו המטבח הוא חדר לכל דבר, נפרד וסגור? כאמור, לרב זה שקוף מבחינתנו, אך התכנון גם הוא תלוי אופנה ותרבות.
ואם נישאר לרגע בדוגמת המטבח. ארגון המטבח (Layout) האופנתי בשנים האחרונות הוא חלק נמוך (ובו הכיור והגז), החלק הניצב גבוה (ובו המקרר, התנור והמיקרו) ובמרכז (במידת האפשר) אי.
וכדי לחדד את האבחנה בין תכנון לעיצוב, אותו ארגון בדיוק יכול לקבל עליו מיני סגנונות עיצוביים.
kaynak
מטבח 'פשטות'
ברור שאין נכון או לא נכון. זה צו האופנה. כולנו זוכרים את המטבחים בהם גדלנו בשנות השבעים-שמונים עם הארונות העליונים (והקרמיקה הירוקה…) לא בטוח שהיה פחות פונקציונלי.
דוגמא נוספת היא 'הול כניסה'. הול הכניסה, הרגע בו שוהים לפני שנכנסים לבית, שהיה אופנתי מאוד בשנות החמישים בארץ נעלם לגמרי מהנוף המקומי. בתרבויות שונות בעולם הוא עדיין רלוונטי.
דוגמא נוספת היא 'הול כניסה'. הול הכניסה, הרגע בו שוהים לפני שנכנסים לבית, שהיה אופנתי מאוד בשנות החמישים בארץ נעלם לגמרי מהנוף המקומי. בתרבויות שונות בעולם הוא עדיין רלוונטי.
צריך לזכור שכל מה שלא נייח בבית: ריהוט, טקסטיל, אביזרים (בעל?…) ניתן להחלפה בתלות בטעם ובאופנה. את התכנון עצמו: מיקום הפונקציות, הקשרים ביניהן, התנועה, הפתחים, הכיוונים, האור, לא ניתן לשנות בקלות ולכן זה שלב חשוב שצריך להיעשות בשיקול דעת. צריך להקשיב לצרכים האמיתיים שלנו ולא לנסות ליישר קו עם המגזינים אופנתיים.
אינני מטיפה להתנגד לאופנה. אני רק מציעה להיות מודעים אליה ולהחליט בדעה צלולה מה ממנה מתאים לנו ולסגנון חיינו.
כמו בתחום ההלבשה גם כאן הגבול בין להיות אופנתי לבין להיות קורבן אופנה הוא דק וצריך להלך בו בעדינות…
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.
מדהים עד כמה אנחנו לוקחים את השפעות האופנה כדבר מובן מאליו, וכמה קסם יש בתכנון "של פעם" (כנראה אופנתי בשעתו…) של הול ומטבח נפרד.
פוסט מקסים, נהניתי
my pleasure!