עיר המכולות
כמו תמיד זה מתחיל בסיפור אישי: למר Quinten De Gooijer ההולנדי שני אחיינים שנרשמו ללימודים באוניברסיטת אמסטרדם. הם חיפשו פתרון מגורים ללא הצלחה. לאוניברסיטה היה מתחם מעונות אחד ורשימת ההמתנה שלו היתה אינסופית. רצה הגורל ומר De Gooijer הוא המייסד של חברת Tempohousing, חברה שמתמחה בהסבת מכולות למגורים ובניית בתים מוכנים. (prefab).
De Gooijer פנה לממשלת הולנד והציע פתרון מהיר וזול להקמת מעונות סטודנטים. ההצעה של De Gooijer נפלה על אזניים קשובות. בשנת 2002 ממשלת הולנד חיפשה פתרונות מהירים לדיור סטודנטים בעיר. האתר הנבחר מרוחק 15 ק"מ ממרכז העיר. בעבר תוכנן עליו בית סוהר, אך התכנית לא יצאה לפועל. לפי תקנות ממשלת הולנד פרויקט ציבורי מחייב מכרז. נערכה תחרות וההצעה של חברת tempohusing היתה היחידה שהציגה מספרים ריאליים של עלויות הקמה לעומת שכר דירה. בנוסף הממשלה דרשה שהפרויקט יהיה פתרון זמני. הפרויקט קיבל רישוי לחמש שנים בלבד. היו על האתר כבר תכניות לתקופה שלאחר חמש השנים. מכולות הן כמובן אובייקט נייד והתכנון היה שלאחר חמש שנים הן יועברו לאתר אחר. העובדה שהפרויקט הוגדר כזמני היתה לטובת היזם משום שכך הוא היה מחוייב בפחות מגבלות בניה.
Keetwonen הוא שם 'עיר המכולות' והוא למעשה הפרויקט הראשון של Tempohousing. הפרויקט מורכב מ-1000 יחידות דיור, מכבסה, סופרמרקט קטן, חנות תיקון אופניים ומסעדה. שטח הפרויקט כ-18 דונם. היחידות הוקמו באתר בקצב של 20-25 ליום! נדרשו עוד כמה שבועות להשלים את שאר הפונקציות.
1000 היחידות של Keetwonen מסודרות בחמש קומות וב-12 בניינים. הבניינים מחוברים בינהם במערכות של גרמי מדרגות וגשרים. בין הבניינים חצרות. לכל יחידה יש מרפסת פרטית או חצר קטנה (כאשר היחידות הן על הקרקע).
בתחילה De Gooijer חשש שגודל היחידה ומיקום המעונות לא יקסמו לסטודנטים. גודל היחידה הוא (כגודל מכולה 'ארוכה') 2.5X12X2.6, רוחב צר יחסית. גם המיקום היה מעט בעייתי, צמוד לכלא ובאזור תעשיה. אי לכך החברה הוסיפה עוד 'תופינים': פרוגרמות קטנות המייצרות חיי קהילה: סופר, בר, מסעדה וכד'. גודל דירת מגורים ממוצעת של הסטודנט ההולנדי היתה קטנה מ-30 מ"ר שסופקו ביחידות הקונטיינרים ובנוסף יחידת הדיור הינה ליחיד, ללא צורך בשותפים. בונוס נוסף היה סירקולצית אוויר משני צידי המכולה (שני כיווני אוויר אינם דבר טריוויאלי בהולנד).
למרות העובדה שהרבה יותר אקולוגי להשתמש במכולות שיצאו ממעגל העבודה, בחברה סברו שיהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי למצוא 1000 יחידות בגוון דומה ובעיקר במצב פיסי דומה. הם מצאו יצרן בסין שייצר את המכולה והסב אותה למגורי סטודנטים ובכך הוזילו דרמטית את המחירים. כמובן שהשינוע גם לא היה בעייתי, משום שמכולות מיועדות לשילוח ימי במספרים גדולים. עלות יחידת דיור בפרויקט כ-28,000$ (ללא מס) כולל המדרגות, המרפסות, הגשרים והחיבור לחשמל, מים וגז. חברת Tempohousing התחייבה להעביר את היחידות לאתר אחר שיוצע להם מהעיריה לאחר התקופה הזמנית שהוקצתה להם. הפרויקט קיבל הארכה של 10 שנים (עד 2016) ועושה רושם שיקבל הארכה נוספת.
הסבת מכולות למעונות התגלתה כפתרון כלכלי ואקולוגי מעין כמותו. הסטודנטים מאושרים על היכולת לשכור יחידות דיור ללא שותפים.
והפעם לשמחתנו, אין צורך לומר 'בקרוב אצלנו', האוצר 'נדלק' על החלופה של הסבת מכולות כפתרון מגורים לסטודנטים והוא תומך בה. היפ היפ הריי!!
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.