בנייה עם נעצים..
אני שייכת לדור החצי-חצי. חצי טכנולוגים, חצי טכנופוביים. כל פעם מחדש מדהים אותי להיזכר איך בטיול המפורסם לדרום אמריקה היינו מגיעים בהתרגשות לשגרירויות לקבל את המכתבים מהבית. נשמע נורא רומנטי, אבל פשוט לא היה מייל!
גם בהיבט המקצועי אני דור חצי-חצי. למדתי שרטוט בטכניון עם שולחן שרטוט, רפידוגרפים, סרגלי רוטרינג ואותיות לטרסט. (הטקסט בשרטוט היה צריך להיות בגובה אחיד של 2 מ"מ בפונט 'אדריכלי'), בנינו מודלים מקרטון ודבק. בכל פעם שאני אומרת את זה לסטודנטים שלי אני מרגישה בת אלפיים :_). מצד שני לקראת שנה חמישית כבר היינו עמוק בתוך תוכנות המחשב: אוטוקאד, 3d studio ובכלל חשיבה מבוססת data.
כשחיפשנו השראה לפרויקטים היינו מבלים שעות בספריה ומעלעלים בספרים ובמגזינים. היינו רוכשים ספרים ומנויים על מגזינים ואט אט הם התמלאו בפוסט-איט צהובים כאלה. כמובן שקשה לארגן כך מאגר רציני של מקורות השראה. היה קשה לשלוף את הסימניה המתאימה ברגע הנכון.
מסתבר שזו ולא אחרת היתה המוטיבציה להקמת Pinterest!
מאחר ובאחרונה גיליתי כמה לקוחות שמעולם לא שמעו על פינטרסט או אטסי (הי א'!) להלן הסבר קצרצר: פינטרסט הוא אתר (ואפליקציה) המאפשר לחברים לאסוף ולשתף את התמונות האהובות עליהם, ישירות מאתרי אינטרנט, לארגן אותם ב" לוחות " וכנהוג ברשתות מסוג זה, חברים יכולים לעקוב אחרי חברים או אחרי לוחות מסוימים שלהם.
וכך הכל התחיל: Evan Sharp, אחד היזמים, הקים את האתר מיד בתום סיום לימודי האדריכלות שלו בקולומביה בשנת 2009. הוא מספר שבן (שותפו) והוא היו שניהם ילדים-אספנים נלהבים: סלעים, מטבעות, עפרונות, מדבקות ומה לא. כסטודנט לארכיטקטורה הוא המשיך לאסוף באובססיביות תמונות, חתכים, הדמיות וצילומים והתקשה לארגן הכל ולהצליח לשלוף בשעת הצורך. הם בנו אב טיפוס ושיתפו אותו עם כמה חברים, שרבים מהם היו אדריכלים. למעשה, הרבה מהשתמשים המקוריים של Pinterest הם אדריכלים.
בתחילה השתמשתי בפינטרסט כמערכת סימניות ויזואלית. את הלינקים שרציתי לשמור נעצתי בלוחות שלי: מתכונים, תחפושות לילדות וכו'. לקח לי קצת זמן עד שהבנתי את השימוש המקצועי. לאט לאט מצאתי את עצמי מרכזת תמונות ולוחות השראה לכל פרויקט בפינטרסט במקום בתיקיה במחשב.
הלינקים בפינטרסט חיים. אפשר מיד להגיע ללינק ממנו התמונה שאובה. בנוסף אפשר לאסוף השראה ממוקדת ע"פ נושאים/פרוגרמות. כך שיש לי לוחות לפרויקטים ולוחות לנושאים (חדרי ילדים, עמדות קבלה וכד'). אני מעודדת לקוחות להקים לוח משלהם ולנעוץ השראות לפרויקט שלהם. קל יותר לתקשר באופן ויזואלי. ניתן גם ליצור לוחות 'סודיים' אם אתם לא רוצים ש'יראו לכם'.
אבל כמובן שלא הכל מושלם. ישנם כמה קוצים באליה.. הבעיה הראשונה היא לקוחות שחיים בפינטרסט ולא תמיד יודעים לעשות את ההמרה לכאן ועכשיו. עם האור של כאן, עם התקציב של פה ועם האדריכלות של עכשיו… הפינטרסט מתמחה בצילומי לייפ סטייל מהוקצעים עם אור אירופאי לבן ורך והרבה סטיילינג. בין זה ובין אדריכלות ועיצוב פנים לעיתים אין הרבה קשר. לעיתים קשה ללקוחות לנתח את המשיכה שלהם לתמונה ולהבין מה בדיוק הם אהבו בה ומה הם יכולים לקחת לעצמם ולביתם.
בעיה נוספת היא 'הדרך בה לא בחרת'. (road not taken). אחרי שנועצים מאות רעיונות ואפשרויות, לעיתים קשה ללקוחות להיפרד מחלק מהם. הרצון להחיל את כל המאוויים העיצוביים לחלל אחד יכול לגרום לתסכול לא מבוטל.
נקודה נוספת היא שהמדיום מעט שטחי. זה נכון שאם נכנסים ללינקים השונים ניתן להתעמק, אבל רב הזמן רובנו מסתפקים בתמונה שטוחה שנצרבת בזכרוננו. אין עומק של קונטקסט, אין תרבות, אין חברה, אין אקלים. יש רק את הרגע ה'יפה' הזה.
אף על פי כן ולמרות ההסתייגויות מבחינתי הפינטרסט הוא לגמרי עוד כלי עבודה ואני נועצת בחדווה.
למי שרוצה להתחיל לנעוץ ולא יודע איך, רונית כפיר, חברה ומעצבת פנים נפלאה, יצרה סרטוני הסבר ל'פינטרסטים' מתחילים וגם למתקדמים. מוזמנים בחם: http://www.youtube.com/watch?v=cW6Rn82IucM.
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.