אבולוציה של מטבח -חלק א'
אבולוציה תמיד ריתקה אותי. לא מהמקום התיאולוגי של איך הכל התחיל. דווקא התהליך. אחת המשימות הקשות של מעצב היא הדיוק. ההשלה של כל מה שאינו נחוץ עד לכדי התמצית. המהות.
איך הגענו לכדי צורת הקיום הפיסית הנוכחית שלנו? כיצד הדבר הגיע לכדי מתכונתו הסופית? (ממש לא סופית, עוד רגע בזמן, שהוא במקרה, עכשיו…) הרי פניה בשביל אחר היתה מוליכה את כולנו למחוזות אחרים.
כשנתקלתי בסדרת הכתבות בנושא ההיסטוריה של המטבח הוקסמתי. נעשה פה ניסיון מרתק לספר אבולוציה של חלל אחד בבית, החלל בו מכינים את האוכל. (שהרי תמיד אכלנו ולעד נאכל..)/ מתוך המגזין Core77 - A Brief History of Kitchen Design.
אחת החסידות הראשונות לרעיון עיצוב המטבח היתה Catharine Beecher, ב-1843 היא כתבה ספר בשם 'A Treatise on Domestic Economy For the Use of Young Ladies at Home and at School' שכללו סקיצות של ממש. הרעיון היה שימוש בארגונומיה (הממשק או יחסי הגומלין בין האדם לבין הסביבה).
הרעיונות של ביצ'ר אכן נשמעו, אם כי לא באופן מאסיבי. לא לכל משפחה היה תקציב לכך ולרב המטבח הכיל ערב רב של ריהוט שכלל בין היתר גם שולחן עליו היה אפשר לאכול או ללדת…
לחידושים טכנולוגיים יש תמיד השפעה רבה על אדריכלות ועיצוב. ההתקנה הנרחבת של מים זורמים במאה ה -19 ספקה יתרון עצום למטבחים, כי עכשיו "יש לך את הדבר הלבן הקסום הגדול הזה שאתה יכול למלא במים מבלי לסחוב דלי שלם מהבאר". באופן לא מפתיע, כיורים הפכו להיות המוקד של המטבח. הם היו ענקיים, כבדים וקשים לתזוזה, מה שהוליד את הביטוי "הכל חוץ מכיור המטבח". הכוונה היא אם אתה הולך לנקות את הבית שלך ולקחת את כל מה שאתה יכול לשאת או להעביר, כיור המטבח מהברזל היצוק לא יהיה אחד מאלה…
הנחת צנרת הגז באותה המאה גם שינתה את חווית המטבח. היא ספקה תאורה באמצעות מנורה וחום על פי דרישה, כמו גם רעש מחריש אזניים מדי פעם.
השינוי הבא היה תולדה של כמה אירועים חברתיים-מחשבתיים שארעו במקומות שונים ע"י אנשים שונים.
בחורה צעירה בשם Christine Frederick הושפעה מאוד מעבודתו של Frederick Taylor בנושא ניהול מדעי. מה שהיום אנו מכנים 'טיילוריזם' (בכמה מילים, זוהי גישה מדעית בניהול משאבי אנוש השואפת ליצירת כללים אובייקטיביים כלל-אנושיים, שעל פיהם ניתן לנהל כל ארגון באשר הוא ביעילות המרבית. הנחת היסוד של גישה זו היא שמניעי העובד הם כלכלים בלבד, וחשיבתו רציונלית).
בשנת 1912 כריסטין היתה בת 25, עורכת דין לזכויות נשים. היה לה רעיון רדיקלי של יישום ניהול מדעי (הטיילוריזם) למצבים ביתיים.
ברוח הטיילוריזם ועם הידע שרכשה מביצ'ר לפניה, כריסטין פרדריק פתחה תחנת ניסוי Applecroft בביתה בניו יורק. זו היתה בעצם מעבדת מטבח, שם היא בדקה מכשירים שונים ושיטות הכנת מזון על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר לביצוע משימת מטבח מסוימת. היא שילבה את ניתוחי הזמן והתנועה של טיילור לכדי מתודולוגיה עצמאית שלה, וכמו ביצ'ר לפניה, החלה לדגול ברעיון הפשוט של משטחי עבודה בגובה אחיד.
בערך באותו הזמן היא התחילה לכתוב טור בעיתון לעקרות הבית שנקרא "משק הבית חדש", שבו היא לא רק חשפה את ממצאי בדיקתה, אלא ניסתה להסביר את תורת הטיילוריזם לעקרות בית. הטור היה ללהיט, ומאוחר יותר ההמאמרים נאספו לספר בשם "משק בית חדש: מחקרי יעילות בניהול הבית".
ספריה של פרידריך תורגמו לגרמנית בשנת 1922, ובסופו של דבר עותק אחד עשה את דרכו עותק לידיה של האדריכלית האוסטרית הראשונה, Lihotzky .Margarete Lihotzky היתה גם אוהדת של הטיילוריזם, וכשהיא נשכרה על ידי האדריכל הגרמני Ernst May לפרויקט בפרנקפורט בשנת 1926, היא הייתה חמושה היטב בידע של ניהול מדעי.
בפרנקפורט של 1926 הייתה מצוקת דיור. ארנסט מאי היה האיש שנקרא לפתור אותה על ידי עיצוב יחידות דיור ציבוריות. והחלל היו הדוקים. היה צורך להוסיף ולדחוס כ- 10,000 יחידות ראויות למגורים בעיר.
תרומתה של Lihotzky הייתה המטבח. היא ניהלה ניתוחי זמן ותנועה מפורטים, שילבה שיקולים ארגונומיים ושאבה השראה ממטבח שהיא ראתה בקרון המסעדה של רכבת, שהיה קטנטן ועדיין הצליח לייצר מספיק כדי להאכיל 100 איש. לימים העיצוב שלה זכה לכינוי 'מטבח פרנקפורט'.
כל מטבח הגיע עם שרפרף מסתובב, תנור גז, אחסון Built-in, קרש גיהוץ מתקפל, תאורת תקרת מתכווננת ומגירת אשפה נשלפת. ארגזי אחסון (עם תוויות) מאלומיניום סיפקו ארגון הדוק עבור מצרכים כמו סוכר ואורז, כמו גם קלות במזיגה. מחשבה ניתנה לחומרים עבור פונקציות ספציפיות, כגון מכלי עץ אלון קמח (כדי להדוף תולעי קמח) ומשטחי חיתוך מעץ אשור (שנועדו להתנגד לכתמים וסימני סכין).
'מטבח פרנקפורט' היה חדשני בכל שהוא היה all included. זו היתה פעם ראשונה שבנו מטבח שהכיל בתוכו את כל הדרוש.
נראה כי כמו הרבה אלמנטים חדשניים גם המטבח הפרנקפורטי לא היה נטול בעיות…
פעמים רבות הוא תואר כלא גמיש מספיק. ארגזי האחסון הייעודיים שמשו לעתים קרובות לדברים אחרים מהתוויות שלהם . בעיה נוספת עם הפחים הללו היתה שהם היו נגישים לילדים קטנים. Schütte-Lihotzky עיצבה את המטבח לאדם מבוגר אחד בלבד, ילדים או אפילו שני מבוגרים לא נכנסו לתמונה. המטבח היה קטן מדי לעבודה של שני אנשים. אפילו אדם אחד לעתים נפגע על ידי פתיחת דלתות של ארונות.
עם זאת, 'מטבח פרנקפורט' הפך למודל למטבח עבודה מודרנית. לשארית המאה ה -20, מטבח העבודה הקטן והרציונלי היה סטנדרט בבנייני שיכונים בכל רחבי אירופה.
t o b e c o n t i n u e d . . .
קוראים לי קרן אבני. אני אדריכלית בוגרת הטכניון. עבדתי ועוצבתי במשרד אפרת-קובלסקי אדריכלים. בשנים האחרונות אני עובדת כעצמאית ובשיתופי פעולה עם אדריכלים שונים. מלמדת במכללה למנהל. אוהבת לתכנן. אוהבת לעצב. אוהבת אנשים.
מרתק לקרא אדריכלות דרך העיניים שלך!! מחכה להמשך!
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
יא!
מרתק ונפלא! איזה יופי של רשומה. גמני מחכה להמשך!
תודה.
(ואשמח אם תוכלי למחוק את התגובה הקודמת שלי..)
מרתק! ממתינה בקוצר רוח להמשך
כל! הכתבות שלך חושפות את הקורא הממוצע לתהליכים שאינו מודע להם, בתחום העיצוב והאדריכלות.
את כותבת בצורה מרתקת. אני קוראת את הכתוב מתחילתו עד סופו – נדיר ביותר מבחינתי.
תודה על הידע שאת חולקת איתנו.דליה
אוי, הנחת…
תודה! משמח מאוד!
קרן
וואו, פוסט מרתק